ויטמין סי הוא אחד התוספים הנמכרים ביותר בתקופות החורף, עונת השפעות והצטננויות. קיימת הנחה והסכמה רווחת כי לויטמין סי קיים קשר בין יכולותיו של הגוף להילחם במחלות ויראליות ולחיזוק המערכת החיסונית. כמו הרבה מאוד ויטמינים ומינרלים למינהם, הפרסום והמדיה מעצבות בעל כורחינו את תודעתינו מאחורי אותם ויטמינים שהם כל כך רוצים למכור במחיר מנופח, היום אנחנו נוברים בדברים לעומק ובודקים – האם לויטמין סי באמת מציג את כל סגלותיו אשר ״הושלכו״ עליו במשך השנים? מה תפקידו? וכמה אנחנו צריכים לצרוך ממנו?

ויטמין סי

מה זה ויטמין סי?

מולקולה אורגנית מסיסה במים, שניתן לראות בתמונה למעלה מתוך ויקיפדיה, מולקולה אורגנית משמעותה מולקולה שקיימת בין היצורים החיים ומתבסס על האלמנטים פחמן וחמצן. הגוף איננו מאחסן ויטמין סי, ולכן כדי לשמור על כמות מספקת של ויטמין סי, בני האדם זקוקים לצריכה שוטפת ויום יומית של הויטמין באמצעות התזונה שלהם, מאחר וויטמין סי משמש בתור ״עוזר״ לריאקציות שונות, והגוף תלוי בהם. כמו ויטמיני הB המסיסים במים, עודף ויטמין סי נשטף בשתן ולא משומש על ידי מערכות הגוף.

לעוד מאמרים קשורים בנושא:

תפקידו של ויטמין סי בגוף האדם

ויטמין סי הוא אנטי-אוקסידנט חזק ביותר. הוא, יחד עם ויטמין E, שניהם ויטמינים אשר פועלים בתור אנטיאוקסידנטים בגוף שלנו. ויטמין סי חשוב מאוד בשבילים מטבוליים לייצור קולגן, הרקמה המחברת שלנו וקרניטין (קריטי במטבוליזם של חומצות שומן ובעוד מספר תפקידים ביולוגים), מספר מסוים של נוירוטרנסמיטורים, הוא עוזר בסנטוז חלבונים והכי חשוב, כפי שאמרתי קודם, הוא יכול לעזור בשמירה על נזקי חמצון.

מה זה אנטיאוקסידנט – על קצה המזלג – חמצון הוא תהליך אשר יכול לייצר ראדיקליים חופשיים – ראדיקל חופשי הוא אטום/זן לא יציב אשר יש לו את היכולת ״לתקוף״ אטומים שונים מסביבו – ובכך לגרום להם נזק, כאשר אותו אטום פוגע בחומר הגנטי שלנו, יש לו את היכולת לגרום למוטציות וכך גם לגרום לסרטן – אנטיאוקסידנט יכול ״לספוג״ את הנזק במקום שאנחנו נספוג את הנזק!

קולגן, שהויטמין נחוץ לייצורו, הוא אבן הבנייה ברקמה המחברת שלנו והוא החלבון הנפוץ ביותר ביונקים. קולגן נמצא בגידים, סחוסים, עור, קרנית, עצמות, מערכת העיכול ובכלי הדם שלנו.

בשנת 1942, בחנו מדענים רבים סט של סימפטומים אצל מספר אנשים אשר סבלו ממחסור רציני של ויטמין סי. הופיעו להם תופעות לוואי שקושרו למחסור בויטמין – חוסר היכולת של גופם ליצור רקמה מחברת גרם לפצעיהם להחלים לאט ביותר, לחניכיים שלהם לדמם, לשיניים ליפול, הם היו אנמים ועייפים.

אותו אוסף נמפטומים נקרא כיום ״scurvy״ או בעברית – צפדינה, המקור של אותה המחלה מעניין מאוד והנה ציטוט מתוך ויקיפדיה אשר מראה את הפעם הראשונה בה תועד מחסור בויטמין.

״המודעות לאכילת ויטמין C החלה ב-1753, בניסוי שערך ג’יימס לינד. לינד חיפש תרופה למחלת הצפדינה שהייתה למלחי הספינה ה.מ.ס. סולסברי (Salisbury), ונתן לכל זוג מלחים מתוך 12 המלחים שהיו על הספינה תרופה מסורתית אחרת. בין התרופות היו מיץ תפוחים, אגוז מוסקט, מי ים, חומץ ותערובת שום, חרדל ומור. אך אלה לא השפיעו ורק המלחים שקיבלו שני תפוזים ולימון נרפאו.״ – ויקיפדיה

המיתוס הגדול מכולם

ויטמין סי, נהייה ידוע ביכולת שלו לשפר את המערכת החיסונית אחרי שלינוס פאולינג – שזכה בפרס נובל פעמיים כתב על ויטמין סי בסדרת ספרים ויצר לו שם עולמי, כתב עליו בתשוקה רבה עשרות של מאמרים. פאולינג טען כי ויטמין סי יכול לרפא כל מחלה, אפילו שבץ בעיות לב וסרטן! מאחר והוא אנטיאוקסידנט חזק ביותר. אבל האם לאותם יכולות אנטיאוקסידנטיות יש בכלל קשר למערכת החיסון שלנו? האם פאולינג צדק כאשר הוא טען את כל אותם דברים אי שם לפני עשרות שנים בשנות ה70?

מאז שנות ה70, הרוב המוחלט של טענותיו על ויטמין סי – לא החזיקו מים בניסיים מדעיים.

נמצא קשר אפידימיולוגי בכמה מחקרים בין ויטמין סי לבין קיצור תקופת הצטננות (פחות שמונה אחוז אצל מבוגרים, וארבע עשר אחוזים אצל ילדים) אך מחקרים אפידימיולגים לצערינו אינם חזקים במיוחד, בטח כשזה מגיע לתזונה ותוספי מזון, והאחוזים הללו אינם משמעותיים, אלא רק מראים קשר קטן ואפשרי מסויים בין הדברים. חלק מאותם מחקרים השתמשו במספר מועט של אנשים וחלקם גם היו בעלי בעיות רקע בריאותיות שונות.

בנוסף, מאחר והמאמר נכתב בתקופת וירוס הקורונה, לא נמצא שום קשר בין לקיחת ויטמין סי לבין החלמה או מניעה מקורונה, בניגוד לפייק ניוז המופץ ברשתות החברתיות

במספר מחקרים פרה-קליניים וצלחות פטרי של תאים נראה כי ויטמין סי עוזר להכווין תאי חיסון שנקראים ניוטרופילים אל האזור הפגוע ובנוסף גם מגן על האזור מפני נזקי רדיקליים חופשיים, אך אותם מחקרים לא מנוסים בסביבה של גוף האדם וכוחם המדעי מוטל בספק. גם אם אותם מחקרים נכונים, אנחנו צריכים לשאול את עצמו מספר דברים:

  • האם אנחנו צריכים לתסף ויטמין סי – מי אמר שמה שאנחנו משיגים בתזונה איננו מספיק? 
  • כמה מאותו ויטמין סי באמת נספג אצלנו ומשומש בפעולות מטבוליות שונות ולא פשוט נפלט בשתן?
  • האם באותם תוספים אין דברים אחרים כמו מתכות כבדות שונות ותיסוף יכול לגרום לנזק?
  • למה לקנות תוספי מזון במאות שקלים כשאפשר לקנות תפוז?

כמה ויטמין סי צריך לקחת ביום? – תלוי כמה פחמימות אתם צורכים!

אז אין ספק שאנחנו זקוקים לויטמין סי, אבל השאלה היא כמה אנחנו צריכים לצרוך כל יום. כיום, ההמלצה הרווחת היא שמבוגר צריך לצרוך 120 מ״ג של הויטמין מידי יום, אך גם ידוע כי גלוקוז מתחרה על ספיגת ויטמין סי במערכת העיכול. נוצר מצב מעניין, אנחנו יכולים למצוא בפירות מתוקים מסויימים הרבה מאוד מהויטמין, אך מצד שני מאחר והם מכילים בתוכם הרבה מאוד סוכר שמונע חלק מהספיגה של אותו ויטמין, זאת אומרת, כי יש היגיון בלתסף ויטמין סי במידה והתאוריה הייתה נכונה, אך היא מוטלת בספק. 

לסיכום

  • הקשר בינו לבין חיזוק המערכת החיסונית מוטל בספק.
  • לא הוכח כי יש יתרון בגוף אדם כאשר צורכים ויטמין סי בכמויות גבוהות.
  • אומנם הוא אנטיאוקסידנט, אך קיימים מגוון מנגנונים ביולוגים לתיקון והגנה מפני נזקי רדיקלים חופשיים – הוא רק חלק מהם, ויש היגידו שלא משמעותי כמו אחרים.
  • חברות רבות רוצות למכור לכם תוספי מזון ואין להם שום אינטרס לחקור האם אולי הן טועות.

 

An orange a day keeps the tablet away

יש לכם משהו להגיב?

על הכותב